אבחון שפעת
תסמינים אופייניים למחלת השפעת (יופיעו כולם או חלקם):
- חום ו/או צמרמורת
- שיעול
- כאבי גרון או תחושת גירוי
- גודש באף או נזלת
- כאבי שרירים
- כאבי ראש
- חולשה ועייפות
- תסמינים במערכת העיכול (נפוץ בילדים)
חולה עם חשד למחלת השפעת – חולה עם חום מתועד מעל 38.2 מעלות ביממה האחרונה ואחד מהתסמינים המופיעים לעיל.
- מטופל המתייצג עם תסמינים נשימתיים או אחרים המתאימים לתחלואה נגיפית עונתית, יטופל בתנאי בידוד טיפתי ללא תלות בתוצאות בדיקות המעבדה.
אוכלוסיות בסיכון לתחלואה קשה כתוצאה משפעת:
- נשים הרות
- מטופלים עם השמנת יתר (BMI > 35)
- גיל 65 ומעלה
- מטופלים עם דיכוי של מערכת החיסון
- מטופלים הסובלים מתחלואה כרונית קשה (כגון: מחלת ריאות, לב)
- ילדים מתחת לגיל שנתיים
תהליך העבודה במחלקות לרפואה דחופה בעונת השפעת
- מטופל עם חשד למחלת השפעת הפונה למלר"ד, יקבל בכניסה מסיכת פה-אף ויונחה לחבוש אותה במהלך שהותו במלר"ד.
- בכל מגע, בדיקה ו/או טיפול במטופל, יש להקפיד לשמור על אמצעי זהירות שגרתיים ועל היגיינה נשימתית כפפות ומסיכת פה-אף למטופל.
- מטופל עם חשד למחלת השפעת, אשר מצבו הקליני יציב ומאפשר את שחרורו – ישוחרר עם ההנחיות הבאות:
- אם אינו שייך לאחת מאוכלוסיות הסיכון – יודרך להימנע ממגע עם קהל למשך 3 ימים.
- אם שייך לאחת מאוכלוסיות הסיכון – יודרך להימנע ממגע עם קהל ותישקל המלצה למתן טיפול אנטיויראלי ב-Tamiflu.
- אם הוחלט לטפל ב-Tamiflu, יסופק לו מרשם אותו הוא ינפק בקהילה – אין לספק ממלאי בית חולים!
- אין לקחת משטחי אף לשפעת למטופל שהוחלט לשחררו (המעבדה הונחתה לפסול בדיקות שסומנו במדבקות מלר"ד צהובות).
- המטופל יודרך לגבי טיפול תומך ושאם מצבו יחמיר, עליו לפנות לרופא המשפחה.
- במטופל עם חשד למחלת השפעת שהוחלט לאשפזו:
- יש לדגום משטח לנגיפי שפעת – יש לתעד ולסמן בגיליון המטופל את התאריך והשעה בה נלקחה הדגימה.
- תישקל התחלת טיפול ב Tab. Tamiflu
- המטופל ישהה בבידוד מגע ובבידוד טיפתי במחלקה – יש לעדכן את המחלקה הקולטת להיערך לקליטתו.
תהליך העבודה במחלקות אשפוז
- עם קבלת המטופל למחלקה, יש לוודא שנלקח משטח במלר"ד. אם לא נלקח, יש לדגום את המטופל בהקדם.
- יש לשקול התחלת טיפול ב-Tamiflu עד לקבלת תוצאות בדיקת השפעת.
- יש לברר ולתעד ברשומות אם המטופל חוסן נגד שפעת.
- המטופל יאושפז בתנאי בידוד מגע ובידוד טיפתי:
- יחידת המטופל:
- יש לסמן את יחידת המטופל
- יש לאשפז את המטופל ביחידה "מבודדת" (בין שני קירות גבס)
- במקרים בהם לא ניתן לבודד את המטופל – יש להשאיר רווח ברוחב מיטה בין מיטת המטופל למטופל אחר, להקפיד על וילונות סגורים ולוודא קיום של ציוד מיגון לצוות בהישג יד.
- ציוד המיגון לצוות המטפל: כפפות, מסכה כירורגית וחלוק. (בעיקר במגע ישיר עם המטופל – רחצה, שינוי תנוחה, טיפול פה וכו')
- יש להקפיד על מיגון נשימתי (מסיכת N-95) בעת ביצוע פרוצדורות פולשניות היוצרות רסס, כגון אינטובציה וברונכוסקופיה
- יש להקפיד על היגיינת ידיים, סילוק פסולת וחיטוי סביבת המטופל בכל מגע עימו.
- יש להדריך את המטופל לשהות ביחידתו ולא להסתובב ברחבי המחלקה. במקרים בהם המטופל יוצא מיחידתו חובה עליו לעטות מסכת פה-אף בכל עת.
- יחידת המטופל:
- אצל מטופלים שאובחנו כחולים בשפעת, יופסק טיפול אנטיביוטי מיותר ויישקל שחרור מוקדם במידת האפשר. משך הטיפול המומלץ ב-Tamiflu הוא 5 ימים.
- מטופל עם אבחנה מוכחת:
- שמקבל טיפול ב-Tamiflu – ניתן להוציא מבידוד בחלוף 24 שעות מהפסקת התסמינים (ללא טיפול סימפטומטי)
- שלא מקבל טיפול ב-Tamiflu – ניתן להוציא מבידוד בחלוף 72 שעות מהפסקת התסמינים (ללא טיפול סימפטומטי)
- מטופלים אשר נשללה עבורם אבחנת שפעת, יופסק הטיפול בTamiflu וימשיכו אשפוז כרגיל.
- יש להקפיד לציין במכתב השחרור את תוצאות המעבדה ולהמליץ למטופל להתחסן המידה וטרם עשה זאת.