• יש לקחת לפחות 2 סטים של תרביות דם (כל סט: בקבוק אארובי ובקבוק אנארובי). במידה ונדרש להתחיל את הטיפול באופן מידי יילקחו שתי הזוגות במלר"ד. בחשד לאנדוקרדיטיס יילקחו לפחות 3 זוגות טרם התחלת הטיפול (כל סט מנקודת לקיחה שונה).
• יש להקפיד על לקיחה בצורה אספטית: חיטוי עור המטופל עם פד סטרילי ספוג באלכוהול והמתנה ליבוש. חיטוי פקק הגומי של הבקבוקים עם אלכוהול, היגיינת ידיים ועטיית כפפות רגע לפני לקיחת הדמים.
• נפח הדם המינימלי לבקבוק הוא 8ml (שימו לב! כל קו שחור על הבקבוק מסמן 5ml)
• תרבית דם היא בדיקה דחופה! יש לשנע אותה תוך 4 שעות לאינקובציה.

1. אבסס – יש לנקז את המוגלה ולשלוח במזרק או במבחנה סטרילית לצביעת גרם ותרבית. רצוי שלא לשלוח מטוש
2. כיב בכף רגל סכרתית/פצע לחץ – יש להטרות את פני הכיב ולקחת תרבית רקמה או תרבית עומק או תרבית עצם במבחנה סטרילית. אין לקחת תרבית מטוש
   

התוויה ללקיחת תרבית שתן (צורת לקיחה)

• יש לקחת אך ורק בחולה עם חשד לזיהום בדרכי השתן 
• יש לקחת מאמצע זרם, לא פחות מ- 5 מ"ל, ולשלוח מיד למעבדה.
• בחולה עם קטטר – בנוכחות קליניקה מכוונת – חום, צמרמורת, רגישות סופראפובית, רגישות מותנית או המטוריה חדשה – אם הקטטר מעל 72 שעות יש להוציא אותו, להכניס קטטר חדש ולקחת שתן מהקטטר החדש.
• חום ללא מקור ברור.

בחולים עם דלקת ריאות או בעיה נשימתית חריפה על רקע זיהומי. (צורת לקיחה)

• בעונת החורף יש לקחת משטח אף למזהמים ויראליים. בעונת השפעת, הבדיקה הסטנדרטית היא Covid, Influenza ו-RSV. קיימת אפשרות למשטח רחב יותר – באישור היחידה למחלות זיהומיות.
• שתן ללגיונלה- בכל חולה עם דלקת ריאות אשר חשוד כלגיונלה, יש לקחת בדיקת שתן ללגיונלה.

(צורת לקיחה)

יש לקחת בחולה עם חשד קליני ל-STD ובכל גבר מתחת לגיל 35 עם סימני זיהום בדרכי השתן או עם תלונות אורינריות ללא צמיחה בתרביות שתן. (צורת לקיחה)

בכל מקרה בו יש חשד לזיהום מוחי, יש לשלוח את ה-CSF לבדיקת:

1. ספירת תאים.
2. כימיה: גלוקוז, חלבון, יש לקחת במקביל רמת גלוקוז בדם.
3. משטח ישיר לצביעת גרם.
4. תרבית.
5. במידה והממצאים בסעיפים 1-3 מחשידים לזיהום- ניתן לשקול ביצוע BioFire באישור רופא למחלות זיהומיות.
6. 3-4 מבחנות לשליחת בדיקות נוספות בהתאם למקרה (וירוסים וכיו"ב).
7. בחשד לזיהום ויראלי – יש לשלוח דגימה למעבדה הוירולוגית לבדיקת הרפסים.

יש לשלוח את הנוזל הפרקי לבדיקת:

1. ספירת תאים.
2. כמות: מספר מ"ל (כמה שניתן) של הנוזל במזרק סטרילי עם פקק אדום או בבקבוקי BACTEC, לביצוע צביעת גרם ותרבית ובדיקות נוספות על פי צורך.

יש לשלוח את הנוזל הפלאורלי לבדיקת:

1. ספירת תאים.
2. כימיה: גלוקוז (יש לקחת במקביל רמת גלוקוז בדם), חלבון, LDH.
3. בדיקת pH בנוזל.
4. כמות: מספר מ"ל (כמה שניתן) של נוזל במזרק סטרילי עם פקק אדום או בבקבוקי BACTEC, לביצוע צביעת גרם ותרבית ובדיקות נוספות על פי הצורך.
5. בדיקה ציטולוגית.
6. בדיקה לשחפת על פי מקרה.

1. הדמיה: בהתאם למוקד הזיהומי.
2. מעבדה: ספירת דם, שקיעת דם, CRP כמדדי זיהום ומעקב אחרי תגובה לטיפול.